איך את.ה בימים אלה?
- נופר סלע
- 1 ביולי
- זמן קריאה 7 דקות
עודכן: 2 ביולי
6 תרגילים בהשראת התקופה הנוכחית - לתמיכה ביוצרות.ים וביצירה.
*כל המאמרים באתר כתובים בלשון נקבה אך פונים לכל הקשת המגדרית.
הי
איך את?
איזה ימים מטורפים, וכמה בדידות יש בזה.
אנחנו מטולטלות מצד לצד, מרגש לרגש..
הדיכוטומיות הגדולה הזאת היא כמעט בלתי נסבלת,
אבל גם מסמנת חוויית חיים ייחודיות שאנחנו חוות ברגע הזה.
איך והאם אפשר ליצור מתוך המצב הזה?
האם לדחוק בעצמנו לעבוד, או שעדיף לשחרר?
ואולי אפשר לכל הפחות להתבונן על עצמנו בתוך התקופה הזאת,
אולי לתעד משהו ממה שעובר עלינו?
זו כבר תהיה התחלה.
אז איך את?
מה שלום הלב שלך?
לאן הימים האלה זורקים אותך?
את יונקת חדשות בלי הרף?
את עסוקה כ"כ שאין לך רגע לנשום?
אולי את מוצאת עצמך דווקא בריק גדול, שמאיים להטביע אותך?
אני מרגישה עייפות מאד גדולה,
וזו תגובה טבעית של הגוף לכל מה שעובר עלינו.
אבל הצלחתי גם לזהות בתקופה הזאת כמה מתנות.
תמיד יש.
את 12 הימים של המלחמה עם אירן העברתי באינטנסיביות של להיות עם בת ה-3 שלי בבית,
ובלי לשים לב, בין אזעקה לאזעקה,
מצאתי את עצמי חוקרת יחד איתה את מרחב היצירה המשותף שלנו.
היא החליטה על החוקים:
"נעשה יצירה כל יום" - היא הודיעה לי כבר על היום הראשון,
ובכל יום היה חשוב לה שחומרי היצירה יתחלקו באופן שווה בין שתינו: דף לה ודף לי / חצי מהבצק לה וחצי לי, וכו'.
עוד חוקיות שהתגלתה מעצמה היא שאנחנו תמיד מתחילות מלבחור חומר - והחומר משתנה כל יום.
מהר מאד הבנתי שהתפקיד שלי הוא פשוט להחזיק לה את המרחב,
כדי שהיא תוכל להפליג עם הדמיון,
ומידי פעם זיהיתי רגע שבו נכון להתערב -
להציע רעיון, אפשרות נוספת או הפסקה.
(דומה מאד למה שאני עושה כמלווה אומנותית :) )
בכל יום היא הדהימה אותי מחדש בחופש שבו היא ניגשת ליצירה:
היא יכולה לקחת חומר ולעשות בו שימוש אחר לגמרי ממה ש"אמורים".
למשל - הצעתי לה דפים של סול נצנצים דביק, חשבתי שהיא תרצה לגזור ממנו חתיכות ולהדביק על דף, אבל היא החליטה דווקא להדביק אותו ביריעות גדולות על הרכבת שבנתה מקוביות,
וכך להצמיד את הרכבת לרצפה ולהכריז בשמחה:
"הרכבת תקועה! היא לא יכולה לסוע לשום מקום! האהאהא!"
ביום אחר היא לקחה מסקינטייפ,
נכנסה איתו מתחת לשולחן,
והתחילה לכרוך אותו בקדחתנות סביב רגליי השולחן בעודה אומרת: "אמא, אני בונה לי פה תיאטרון."
כמה חופש יש לילדים!
וכמה אפשר ללמוד מהם גם על תהליכי היצירה שלנו...
אז - איך את?
גם לך חוקים ברורים נותנים חופש?
או שאת מעדיפה לתת למגבלות להיווצר מתוך העשייה?
גם את אוהבת להתחיל מהחומר?
או דווקא מרעיון, תרגיל, או טקסט?
לפעמים קשה לדעת ממה להתחיל, אני יודעת.
בדיוק לשם כך התכנסנו :)
כבר זמן מה אני מרגישה שאני רוצה לתת משהו ליוצרות.ים שסביבי,
להקל על הקושי של התקופה.
לכן קיבצתי כאן כמה תרגילים שיצרתי עבורכן בהשראת תקופת המלחמה,
ההסתגרות בבית עם הבת שלי,
וגם מתהליך העבודה על יצירה שיצרתי לאחרונה -
הפרפורמנס Almost There שהעליתי במאי האחרון בברלין.
מטרת התרגילים להוציא אותנו מתקיעות, לשחק ולהשתחרר,
וגם לנסות לעשות איזושהי רפלקציה ועיבוד על מה שאנחנו עוברות בתקופה הזו.
התרגילים מיועדים ליוצרות.ים מכל התחומים.
לחצו על התרגיל ותקפצו ישר אליו:
תרגילים
משחקים עם אוכל
תרגיל קצר וקליל שיצרתי בהשראת משחק שהבת שלי ואני משחקות בארוחת ערב.
כאן עשיתי אדפטציה של פירוק, הרכבה ותיעוד, שמייצרת עניין מחקרי-יצירתי:
קחי צלחת בצבע אחיד. חתכי ירקות בצורות וצבעים.
מומלץ לשים מוזיקה ברקע :))
סדרי ירקות על הצלחת -
(מה שיוצא - נהדר. לא לפחד מפרצופים, זו התחלה מצויינת :))
צלמי.
קלקלי את מה שעשית וצרי משהו חדש.
צלמי.
ושוב - קלקלי את מה שעשית וצרי משהו חדש.
צלמי.
ככה המשיכי לפחות 10 פעמים.
אל תחתרי לתוצר "מעניין",
מה שמעניין זה התהליך.
בסוף - התבונני בכל התמונות (תוך כדי אכילת הירקות :))
לאיזה מן דרך לקחו אותך הפירוק וההרכבה מחדש?
ממה נהנית?
האם זיהית התפתחות או מהלך מצילום לצילום?
באיזה אופן השימוש בחומרים האלה הפעיל אותך?
באיזה אופן פירקת ובאיזה אופן הרכבת?
באיזה חומרים בא לך לגעת עכשיו?
תהני!!
פתקים במקום חדשות
תרגיל ממש כיפי שהמצאתי לעצמי לאחרונה כדי לתת מענה להתמכרות המחודשת שלי לחדשות (אחרי שנה שלא פתחתי אתר חדשות, פתאום זה התפרץ שוב באובססיביות עם הטילים מאירן..)
התרגיל מיועד לכל מי מאיתנו שמכורות לחדשות ומתעדכנות בהן יותר מפעם ביום,
אפשר גם פייסבוק, אינסטגרם או כל התמכרות אחרת.
ההצעה כאן היא להשתמש בדפוס ההתמכרות שלנו כדי לייצר פעולה יצירתית עקבית, קטנה ופשוטה,
ואז להתבונן בהצטברות שלה.
הנה זה:
ב-3 ימים הקרובים, בכל פעם שאת רוצה להכנס לאתר חדשות / פייסבוק עצרי רגע אחד לפני,
פתחי את אפליקציית הפתקים בנייד וכתבי 2 שורות, לא משנה מהן,
מה שעולה לך לראש.
אפשר להוסיף את 2 השורות הבאות מעל/מתחת לקודמות על אותו פתק.
אם אין לך אפליקציית פתקים בנייד - אפשר לכתוב לעצמך הודעות בווצאפ.
אם נכנסת לחדשות בלי לשים לב ואז נזכרת -
כתבי את 2 השורות כשאת מסיימת את סשן החדשות.
לאחר 3 ימים - קחי את כל מה שכתבת ואחדי אותו לטקסט אחד.
אפשר להחליף בין השורות, להשמיט שורות, להוסיף, לערוך.
להתבונן על הטקסט שהצטבר.
זקוקה לליווי בתהליך היצירה?
תרגיל שאריות
אחד הדברים המופלאים שקרו לי עם הבת שלי היה כשיום אחד הוצאתי לה המון מדבקות והיא סיימה להדביק את כולן.
להפתעתי, היא לקחה את הניירות שעליהן הגיעו המדבקות וכעת נשארו ריקים,
התחילה לקפל אותם אחד אחרי השני,
והסבירה: "אני עושה טונטין-טונטין."
(היא אוהבת להמציא מילים ומושגים :) )
לאחר שהצטברה על השולחן ערימה יפה של טונטין-טונטינים,
היא ביקשה ממני חוט והתחילה לכרוך אותם.
אח"כ התבוננו ביחד על הטונטין-טונטינים הכרוכים בחוטים,
ואז עלה הרעיון לעשות מזה מובייל.
כך - דבר הוביל לדבר, ובסופו של דבר נוצר מובייל,
אבל לא היתה שום דרך לדעת את זה שעה קודם לכן, כשרק הוצאתי לה מדבקות.
בהשראתה, כתבתי תרגיל שמזמין אותנו להתבונן על עצמנו דרך השאריות שאנחנו משאירות אחרינו,
וליצור מהן משהו חדש.
הנה התרגיל:
בימים הקרובים אספי את השאריות שאת משאירה אחרייך, או לפחות מה מתוכן שאפשר לאסוף - אריזות ריקות, טישו מקומט, הנייר הלבן שמקלפות ממגן תחתון, עט שהתרוקן ועוד.
בחרי מראש קופסא או שקית ואספי שם הכל.
קחי לך שעה פנויה, פרסי את השאריות לפנייך.
תני את דעתך על כך שהשאריות האלה מספרות משהו עלייך ועל מה שעברת בימים האחרונים.
חברי את השאריות לזוגות זוגות - התבונני ותראי מה נוצר.
אח"כ ערבבי בין הזוגות ושוב התבונני.
אח"כ הצמידי זוג לזוג.
ולבסוף צרי איזשהו סידור של הכל ביחד.
בכל שלב - צלמי.
תרגיל כתיבה חופשית
זה התרגיל הכי בסיסי שאני תמיד משתמשת בו והוא עוזר מאד לשחרר תקיעויות.
קחי מחברת ועט ושימי טיימר ל-10 דקות. כתבי כתיבת רצף - כתיבה חופשית ללא עצירות.
עצרי קראי שוב את מה שכתבת.
הקיפי את המשפטים שנראים לך מעניינים.
שלב ב:
בחרי את אחד המשפטים, כתבי אותו שוב והתחילי ממנו כתיבת רצף חדשה עם טיימר ל-10 דק'.
שוב קראי את מה שכתבת, סמני משפטים שנראים לך מעניינים.
שלב ג':
בחרי את אחד המשפטים, כתבי אותו שוב והתחילי ממנו כתיבת רצף חדשה עם טיימר ל-10 דק'.
שוב קראי את מה שכתבת, סמני משפטים שנראים לך מעניינים.
שלב ד':
לחפש במשפטים שהקפת משפט שיש בו דימוי חזותי.
(לצורך העניין - משהו שאפשר לדמיין ויזואלית).
להגיב לדימוי בחומר אחר - תנועה, ציור, פעולה, צילום, ליצור אותו מחומרים מצויים, להלחין אותו.. או כל דבר שעולה על דעתך.
לתעד!!
זקוקה לליווי בתהליך היצירה?
תרגיל חלון / חלום
מבוסס על פעולה מתוך הפרפורמנס שלי Almost There, ממנה יצרתי תרגיל.
התרגיל מעביר את המבט שלנו מהחוץ לפנים,
מהזכרון הקונקרטי לדימוי החלומי,
ומאפשר חיבור בין שני סוגים של רפלקציות על המציאות הנוכחית של חיינו.
קחי דף A4 וקפלי לשניים. על כל צד של הדף ציירי ריבוע של בערך 8*8 ס"מ.
שימי לך טיימר ל-3 דקות. (מותר להמשיך אחרי אבל הטיימר עוזר למקד).
בריבוע מצד ימין ציירי את הנוף הנשקף מאחד החלונות בבית שלך -
בלי להסתכל! מהזכרון.
שימי שוב טיימר ל-3 דק'.
בריבוע מצד שמאל ציירי רגע מתוך חלום שהיה לך בזמן האחרון.
יכול להיות גם רגע לא חשוב / סתום.
משסיימת,
התבונני בשני הריבועים.
האם יש קשר ביניהם?
אולי בכלל לא?
תלי את הדף על קיר בבית / על המקרר.
חזרי והתבונני בו בימים הבאים.
חפשי קשרים חדשים.
מכתב למישהו.י בארץ אחרת
באינטנסיביות של מה שקורה לנו עכשיו - הפער בין כאן לשם הוא לעיתים בלתי נסבל,
ולא משנה אם את כאן או שם.
היצירה האחרונה שיצרתי, Almost There, התחילה מנסיון לכתוב מכתב למישהו בארץ אחרת ולספר על המציאות האישית שלי כאן בארץ בזמן המלחמה.
בסופו של דבר נוצרה עבודת אודיו-פרפורמנס, בה נשמע הקול שלי באוזניות מספר את הדברים שהתחילו מהמכתב הראשון ההוא.
הנה תרגיל בהשראת תהליך היצירה שעברתי:
בחרי מישהו.י שנמצא בארץ אחרת - יכול להיות מישהו.י שאת מכירה או מישהו.י רק שמעת עליו,
מישהו.י שאת מתגעגעת אליו או מישהו.י שמעולם לא פגשת.
נסי לחשוב על אדם ספציפי.
כתבי לו מכתב, אותו לא תשלחי לעולם.
ספרי לו/לה קצת על עצמך ואיך את בתקופה הזאת, ושאלי שאלות על החיים שלו.ה כרגע.
שימי לב שיש המון פרטים במציאות שלנו שאולי למי שנמצאת כאן הם ברורים מאליהם,
אבל למי שבחוץ הם חדשים וזרים, לפעמים כמעט מדע בדיוני.
נסי להכנס לפרטים: ספרי על הבית שלך, על הרחוב, על הצלילים שאת שומעת, על המקומות אליהם את הולכת, על מה עובר לך בראש ובלב.
אפשר גם לצרף תמונה,
או להתחיל מתמונה וממנה לצאת לכתיבה.
אפשר לכתוב בכל שפה שתרצי
אפשר בכתב יד או במחשב או בכל דרך אחרת.
ניתן בהחלט לבצע את התרגיל גם את את גרה מחוץ לישראל, במקרה זה נסי לכתוב למישהו.י שנמצא.ת בישראל.
קחו את זה אליכן
התרגילים האלה נועדו כדי שתעשו בהם שימוש עבור הרגע בו אתן נמצאות ועבור המחקר האישי שלכן. תרגישו חופשי לשנות את התרגילים, לעשות התאמות, ולחבר אותם למה שמעניין אתכן.
אל תצפו שתרגיל אחד ישנה את חייכן. לפעמים לא יקרה שום דבר מעניין,
ורק בדיעבד תגלו את הקשר בין מה שעשיתן בתרגיל לבין משהו אחר שאתן חוקרות.
בסופו של דבר המחקר שלנו הוא דבר תהליכי ומצטבר,
וכדאי לשמור על אמונה שהכל קשור להכל.
כשאנחנו מחזיקות את זה שאנחנו יוצרות - כל דבר הוא חלק מתהליך היצירה.
שלחו לי!
אני מזמינה אתכן בחום לחלוק איתי את תוצרי התרגילים,
בין אם הם היו תגלית מרעישה עבורכן
או שהסתיימו במשהו לא ברור שתרצו להתבונן עליו ביחד.
אני כאן!
מוזמנות לשלוח לי לווצאפ - 052-6381088 - נופר
מחכה לתוצרים שלכן!!
תודה שקראת.
אני נופר סלע, יוצרת עצמאית
ומלווה אמניות(ים) בתהליכי יצירה.
コメント