• נופר סלע

איך לקבל משוב על היצירה שלנו? חלק א'

למה יוצרות.ים יוצאות מצולקות ממשובים? ואיך נראה משוב שתומך ומקדם תהליך יצירה?


מאמר + תרגיל

*המאמרים באתר כתובים בלשון נקבה, אך פונים לכל הקשת המגדרית.


Ann Hamilton, from the Body Object series

לקבל משוב על יצירה בתהליך זו חוויה מורכבת וחשופה עבורי.

ואני לא היחידה.

לצערי הרב, כמעט כל יוצר.ת שאני פוגשת נוצרת בזכרונה חווית משוב מצלקת, שגרמה לה להטיל ספק ביכולותיה.


ביקשתי מיוצרות.ים שונות.ים להזכר במשוב שקיבלו והשפיע עליהן.

הרבה מהן העלו משפטים כואבים שנאמרו להן לפני שנים, ועדיין נשארים איתן.

רוב המשפטים נאמרו להן כשהיו סטודנטיות, ע"י מורים.ות במוסד שבו למדו.

הנה כמה דוגמאות:


"מה שכתבת הוא פשוט נורא, אני לא מרגיש שום כשרון בכתיבה שלך".

"כל מה שאתה מביא לשיעור הוא ריק וחסר כל ערך אומנותי".

"את לא ממציאה משלך, את רק מעתיקה מאחרים."


משובים כאלה (או כמו שקוראים לזה לפעמים - ביקורות) יכולים להיות חוויה מסרסת, שרק תרחיק אותנו מהיצירה שלנו ומהאמונה בעצמנו.

כשמורים.ות, שהן יוצרות בעצמן, אומרות דברים כאלה ליוצרים.ות בתחילת דרכםן,

כשדברים כאלה חוזרים על עצמם שוב ושוב בבתי הספר השונים לאמנויות,

מה הפלא שמשוב הופך להיות מעמד כ"כ מרתיע?



רישום מאתר פדריקו גרסיה לורקה


למה יוצרים נותנים משוב בצורה כ"כ אכזרית אחד לשנייה?


הנה שורש העניין:

ישנה אמונה בלתי מדוברת בעולם האמנות שאומרת, שכדי ללמוד לעשות אמנות טובה, צריך לקבל סטירה מצלצלת. אם אומרים לך דברים חיוביים כמשוב אז בעצם רק מלטפים לך את האגו, וככה לא תלמדי כולם.


רק אם יגידו לך "את כל האמת בפרצוף", ועדיף מול כולם, את סופסוף תראי את האור.


ואם את לא יכולה לעמוד בזה,

אל תעשי אמנות.


אבל זו לא הבעיה היחידה עם משובים


משוב לא חייב להיות אכזרי כדי להיות לא מועיל.

לפעמים, כשהיוצרת נמצאת במקום רגיש בחיים, מספיק שתקבל משוב לא נלהב במיוחד כדי שהספקות הפנימיים שלה יצופו, וחווית החשיפה תהיה מטלטלת.

במקרים אחרים, יוצרות יוצאות ממשובים מבולבלות יותר משהגיעו, כי הן שומעות דעות שונות וסותרות.

ולעיתים ממשבים.ות פשוט אינן קשובות מספיק לרצונה של היוצרת, ומנסות להכווין אותה בנחרצות לכיוון שאליו היא לא מעוניינת להגיע. כשזה קורה בדיאלוג עם דמות סמכותית, כמו אוצרת או עורכת, המשוב עשוי להחוות כפולשני.


הגיע הזמן לעשות את כל זה אחרת.


בואו נלמד לתת משובים בריאים ותומכים אחת לשנייה.

כיוצרות.ים, אנחנו לעיתים מקבלות משוב ולעיתים נותנות אותו, ובכל פוזיציה שנהיה, נוכל להשתמש במשוב ככלי להצמחת יצירות אמנות, ולהעצמה של עצמנו ושל אחרות.ים.


כדי לעשות זאת, חשוב שנבין כמה דברים בסיסיים לגבי הכלי הזה שנקרא משוב.

רציתי לשתף אתכםן כאן באופן שבו אני רואה משובים ואת חשיבותם,

בתקווה שהתובנות שלי יוכלו לעזור גם לאחרות.ים.

 

רוצה עוד כלים ליצירה?

לחצ.י כאן

 

מה זה בעצם משוב?


משוב הוא למעשה כל תגובה שאנחנו מקבלות, או נותנות ליוצרת, על יצירת אמנות.

כאן אני מתייחסת ספציפית לסיטואציה מקצועית, שבה יוצרת פוגשת אדם או קבוצה, ומראה להםן יצירה בתהליך, כדי לקבל פידבק שיאפשר לה לדייק את העבודה שלה.


המשוב יכול להיות יזום ע"י היוצרת - למשל, היא יכולה להזמין מלווה אמנותית לסטודיו או לקבוע פרזנטציה עם קבוצת חברים. הוא יכול גם להתרחש כחלק מתהליך עבודה משותף. למשל, כהכנה לקראת פסטיבל, תערוכה או הוצאה של ספר, שבו היוצרת תיפגש מידי פעם עם המנהלת האמנותית / האוצרת / העורכת.


ולפעמים אנחנו מקבלות משוב שכלל לא ביקשנו, ואלו סיטואציות רגישות עוד יותר, כי הן תופסות אותנו לא מוכנות. (ככלל, בעיניי לא כדאי לתת משוב בלי לבקש את רשותה של היוצרת, אבל לצערי אלה דברים שקורים כל הזמן.)


למה כדאי לקבל משוב?


בעיניי - משוב בתהליך העבודה הוא ממש הכרחי.

כשאנחנו יוצרות, אנחנו משוקעות מאד בתוך היצירה שלנו, וחסרה לנו פרספקטיבה נוספת על העבודה. אנחנו יכולות ללמוד המון מלשמוע מה היצירה עושה לאנשים אחרים.

משוב יכול להיות חוויה של גילוי משותף. הוא יכול להאיץ תהליך יצירה, להוציא אותנו מתקיעות, וללמד אותנו על אמנות יותר מכל בית ספר. זו גם הזדמנות לייצר קשרים מקצועיים ותחושה של קולגיאליות - כי לראות יצירה מתפתחת ומבשילה זו חוויה מרגשת גם עבור הממשבים.ות.


משוב הוא כלי מדהים לקידום יצירת אמנות.

ויחד עם זאת, הוא גם המעמד הפגיע ביותר בחיינו כיוצרות.


קינה - סרט קצר מאת יובל המאירי



אז איך עושים את זה נכון?


כדי שנוכל לתת ולקבל משובים תומכים ומקדמים יותר, רציתי להציע כאן כמה תובנות בסיסיות על הכלי הזה שנקרא משוב.


3 דברים שחשוב לדעת על משוב


1. משוב הוא שירות עבור היוצרת והיצירה

אם היוצרת יצאה מהמשוב מרוסקת, או בתחושה שהיא רוצה לנטוש את העבודה שלה,

סימן שהממשבים.ות לא עשו את העבודה שלהםן כראוי.


מטרת המשוב היא להוציא את היוצרת עם שפע של תובנות חדשות על העבודה שלה,

עם סט של רעיונות ואפשרויות כיצד ניתן לקדם אותה,

והכי חשוב: עם המון חשק לחזור לסטודיו!


כדי לעשות את זה, הממשבות.ים חייבות להיות מגוייסות לטובת היוצרת,

להבין את הכוונה שלה,

ולעזור לה לקדם את היצירה למקום שאליו היא רוצה להגיע.


2. משוב עובד טוב כשהוא מאוזן


כדאי להתחיל את המשוב בשפע של חיזוקים והרמות, שימחישו ליוצרת מה עובד ביצירה שלה, ויכינו את הקרקע לאינפורמציה מורכבת יותר.


אני יודעת על עצמי כיוצרת, שאני חייבת להרגיש שמרחב המשוב הוא בטוח ואוהד, ושהממשבים.ות הם בעדי ובעד העבודה שלי. ככה אני נעשית פתוחה לשמוע גם על נקודות התורפה בעבודה, ועל דרכים אפשריות לשפר אותה.


זה נשמע טריוויאלי, אבל ממשבים.ות נוטים להמעיט בחשיבות של פידבק חיובי, או פשוט לשכוח אותו לגמרי. בעיניי, זה ממש הכרחי עבור היוצרת לדעת מה החוזקות של החומרים שלה, ולקבל רוח גבית מהקולגות שלה.


רק זה כבר עושה חצי מהעבודה - כי לפעמים כל מה שאנחנו צריכות זה לדעת שאנחנו בדרך הנכונה, והשאר כבר יקרה מעצמו.


3. אף אחד לא יודע את "האמת" על היצירה שלך


כמלווה אמנותית, הרבה פעמים יוצרות מבקשות ממני: "תגידי לי את האמת - זה טוב? זה גרוע?"

אבל אני לא יודעת את האמת. כל מה שאני יכולה לתת להן זה את הפרספקטיבה שלי.


עם כל הרצון שלנו כיוצרות לקבל ודאות,

כדאי לזכור שתהליך יצירה הוא במהותו תהליך של גילוי, שסופו לא ידוע לאף אחד.


תפקיד הממשבים.ות הוא להיות שותפים סקרנים לדרך שלנו,

לחוויית הגילוי שלנו.


ובמשפט אחד: פחות תשובות, יותר שאלות


עם הזמן ועם המשובים שאני נותנת ומקבלת, אני פחות ופחות מאמינה בלהציע פתרונות,

ויותר ויותר מאמינה בלהסתקרן ולשאול שאלות. לפעמים שאלה אחת יכולה לפתוח עולם שלם של אפשרויות, ולהתניע מחדש תהליך יצירה.


נכון, לפעמים אין לנו הרבה זמן עד הדד ליין, ומה שדרוש לנו הוא תשובות.

אבל אם לוח הזמנים מאפשר, כדאי לנו להשען אחורה ופשוט לתהות ביחד על היצירה הזאת שמתחילה להתגלות לעינינו, לאט לאט.


כיוצרת וכממשבת, אני מרגישה שהמפתח למשוב תומך הוא להיות סקרנית כלפי היצירה, להקסם מהאפשרויות הגלומות בה, ולהסכים לתת לה זמן לגדול בקצב שלה.



אז מה הדבר הכי חשוב לעשות לפני שמקבלים משוב?


במילה אחת: להתכונן.


בחלק ב' של המאמר (שיתפרסם בקרוב) אנסה לצייד אתכן בכלים קונקרטיים להכנה למשוב.





תודה שקראת.

אני נופר סלע, יוצרת עצמאית

ומלווה אמניות(ים) בתהליכי יצירה.


לפרטים על הליווי שאני מציעה

לחצ.י כאן



 

תרגיל שאלות במקום עצות


1. תרגול בעצמנו

בפעם הבאה שאתן צופות / קוראות / מאזינות ליצירת אמנות, ואתן שומעות את קולות הביקורת שלכן בראש (כי זה מה שקורה הרבה פעמים :) ),

קחו דף ועט ותנסחו מחדש את המחשבות שלכן על היצירה בתור שאלות.

אז במקום "אוי הסוף היה כ"כ צפוי" - נסו לנסח שאלה: "מה בסוף היה צפוי עבורי?"

"מה הייתי משנה בסוף, איזה סוף אחר הייתי בוחרת?"


2. תרגול במשוב

בפעם הבאה שאתן נותנות משוב למישהי, נסו לנסח את מה שיש לכן להגיד כשאלה, או כמה שאלות.

נסו לחפש שאלות פתוחות וסקרניות.

כדאי להמנע מלהבליע עצה או ביקורת בתוך שאלה (כמו: "למה שלא תנסי למצוא סוף קצת פחות צפוי?")

או לשאול שאלות של כן ולא.

כדאי לחפש שאלות שגם אתן לא יודעות את התשובה עליהן. (כמו: "על איזה עוד סופים אפשר לחשוב עבור העבודה הזאת? מה סוף אחר יכול לתת לך?")


3. בקשה מהממשבות

במשוב הבא שלכן, אם אתן מרגישות בנוח, נסו לבקש מהממשבת לנסח את מה שיש לה להגיד בתור שאלה או כמה שאלות.


כשאנחנו הופכות עצות וביקורת לשאלות,

אנחנו למעשה מבטלות את ההיררכיה של יודעים / לא יודעים שנוצרת במשוב.

אנחנו נכנסות כולנו לאותה הסירה, מתחילות לחשוב ביחד, לתהות ביחד,

וההתבוננות על העבודה נפתחת לכיוונים חדשים.



לינקים והשראות


- אני רוצה להגיד תודה גדולה ליובל המאירי. יובל הסכים לשתף כאן את הסרט שלו, קינה, שעוסק בצורה כ"כ פיוטית באופן שבו משוב משפיע על תהליך יצירה, והוא גם לימד אותי כ"כ הרבה על אמנות המשוב. יובל הוא שותף משמעותי עבורי לדיאלוג על תהליכי יצירה, והרבה מהמאמר הזה נכתב בהשראת שיחות ותובנות שחלקנו.

לאתר של יובל המאירי לחצו כאן.


- הרצאה יפה בטד שנקראית: How to tame your advice monster על הנטייה האנושית לתת עצות ואיך אפשר להפוך את העצות לשאלות סקרניות.